האם בכל תאונת דרכים עם נפגעים הולכי רגל הנהג אשם?

101 מתוך 371 בני האדם, אשר נהרגו במהלך שנת 2016 בתאונות דרכים – היו הולכי רגל (40 אחוז קשישים, 15 מהם ילדים ובני נוער), אך למרות מה שנהוג לחשוב, לא בכל המקרים הנהג הוא זה שאשם. למעשה, בשנת 2012 נמצא כי עבירות נהגים גרמו ל-40 אחוז מהתאונות, לעומת 60 אחוז מהתאונות שנגרמו מסיבות אחרות.

בכנס שערכה עמותת אור ירוק התארח חוקר בכיר מאוניברסיטת מדיסון שבוויסקונסין, והסביר איך הטכנולוגיה (טלפונים סלולריים, למשל) מסיחה את דעתו של הנהג ולמעשה מסכנת אותו. למעשה, יש לא מעט מקרים שבהם הנהג לא יישא באשמה (כמו למשל במקרים של פגיעה מאחור), אפילו כשמדובר על פגיעה בהולך רגל.

הנהגת דרסה הולכת רגל, אך זוכתה

נהגת שפגעה בהולכת רגל זוכתה מאשמה, אחרי שפגעה בהולכת רגל שלא חצתה במעבר חצייה. בכתב האישום נגד אותה נהגת נכתב כי היא “נהגה בקלות ראש, לא שמה לב לדרך ולא הבחינה בהולכת הרגל שחצתה את הכביש”, אך היא טענה כי עשתה כל שביכולתה כדי להימנע מפגיעה, והוסיפה כי הולכת הרגל פשוט התפרצה לכביש.

בנוסף, הגרסה של הנהגת זכתה לתמיכה משני עדי ראייה וכן מהבוחן המשטרתי. “מחישובי הבוחן המשטרתי, עולה כי פרק הזמן שעמד לרשות הנאשמת להגיב ולבלום כדי להימנע מהפגיעה בהולכת הרגל, היה קצר מפרק הזמן המאפשר אובייקטיבית ביצוע עצירה טרם פגיעה”.

השופט הסכים עמה ופסק: “אירוע תאונתי של פגיעה בהולכת רגל, שחצתה שלא במעבר חצייה וככל הנראה גם בריצה, וזאת בכביש הומה וככל הנראה מאחורי משאית חונה ואוטובוס חולף – בכך כפתה היא למרבה הצער תאונה בלתי נמנעת על נהגת המכונית”.

הנהג פגע, הולכת הרגל תשלם פיצויים

מקרה נוסף שבו נהג שפגע בהולך רגל הואשם באופן חלקי נרשם בבית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון, שם נקבע בין היתר כי הולכת רגל שנהגה ברשלנות תפצה נהג. על פי פסק הדין, אותה הולכת רגל התפרצה לכביש בפתאומיות, ולכן החליט הנהג הפוגע להגיש נגדה תביעה.

“כאשר הולך רגל מתפרץ לכביש במקום שלא מיועד לחציה הוא בוודאי יכול לצפות כניסת כלי רכב לצומת בנסיעה רצופה”, כתבה השופטת בפסק הדין. “על כן, אין בנסיעתו של כלי הרכב כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין אחריות הולך הרגל לבין התאונה. לכל היותר, אם בכלל, היא עשויה להביא לייחס רשלנות תורמת לנהג ולחלוקת האחריות בינו לבין המזיק”.

השופטת הוסיפה: “יש מקום לבחון את המקרים שבהם ראוי להטיל אחריות על הולך הרגל, ולא להסתפק בשיח הציבורי רק בקריאות להחמרת הענישה כלפי נהגים האשמים בתאונת דרכים”.

בנוסף, החליטה השופטת לגרום להרתעה בקרב הולכי רגל: “קביעת אחריותו של הולך רגל לתאונה, במקרים שבהם מדובר באחריות ממשית ובהתנהגות שבצידה רשלנות של ממש, והטל חובת פיצוי כפועל יוצא מכך, תשרת את המטרה של חינוך והסברה, וכן מטרה חשובה אחרת של הרתעה, ותביא לידיעת ההולכים בדרך כי עליהם להימנע מהתנהלות שיש בה גרימת סיכון של ממש לכלל משתמשי הדרך”.

בסופו של דבר הוחלט כי גם לנהג הייתה אחריות, שכן הוא נהג בסמוך לבית ספר והיה יכול לקחת בחשבון את הסיכון שילד יתפרץ לכביש. נקבע כי 75 אחוז מאשמת התאונה מוטלת על הנהג ו-25 על הולכת הרגל, שפיצתה את בעל הרכב ב-1,000 ש”ח בגין הנזק שנגרם לו.

המסקנה היא, שגם אם גרמתם לתאונת דרכים בזמן נהיגה, לא בטוח שאתם אשמים. לכן, במקרים אלו מומלץ להתייעץ עם עורך דין לדיני תעבורה, אשר עשוי להוביל לזיכוי שלכם.