רישום או לחילופין המרת דו“ח תעבורה בהתראה (אזהרה) אינה חובה שבחוק.
למעשה, מדובר במעין מדיוניות משטרתית שמטרתה לתגמל נהגים ותיקים שהעבר התעבורתי שלהם אינו מכביד.
שמדובר במדיניות משטרתית, לא חלה חובה על המשטרה לרשום או להמיר דו“ח תעבורה בהתראה גם אם הנהג עומד בקריטריונים.
ברגע ששוטר עוצר נהג בגין עבירה שאפשר לגביה לרשום דו“ח בהתראה עליו לבדוק במסוף המשטרתי האם הנהג שביצע את העבירה עומד בקריטריונים של רישום הדו“ח.
הקריטריונים לרישום/המרת דו“ח תנועה רגיל לדו“ח התראה:
- לנהג וותק נהיגה של 7 שנים לפחות.
- לנהג לא נרשמו עבירות ב-5 השנים האחרונות.
- הנהג מודה בביצוע העבירה.
- מדובר בעבירת ברירת משפט (קנס) ולא בעבירה מסוג הזמנה לדין.
- העבירה אינה אחת מהעבירות הנ“ל: אור אדום, שימוש בטלפון נייד, עקיפות, עבירות מטען ומשקל כבד, חנייה בחניית נכה, אי ציות לתמרור עצור, נהיגה בשולי הכביש, אי מתן זכות קדימה להולך רגל, סטייה מנתיב בחוסר זהירות.
מהם ההבדלים בין דו“ח התראה לדו“ח תעבורה רגיל?
דו“ח התראה אינו נרשם ברישום התעבורתי של הנהג. דו“ח זה אינו מכיל בתוכו קנס כספי ונקודות בגין ביצוע העבירה לעומת דו“ח תעבורה רגיל הנרשם ברישום התעבורתי של הנהג ומכיל רכיב של קנס ונקודות ולעיתים קנס בלבד.
מכיוון שאין חלה על השוטר החובה לרשום לנהג העומד בקריטריונים דו“ח התראה, אם נתקל בסירוב רשאי הנהג לבקש המרה בהתראה בגין דו“ח התנועה הרגיל שקיבל.
על הנהג לשלוח תוך 30 ימים מרגע קבלת דו“ח התעבורה מכתב רשום למפנ“א (מרכז פניות נהגים ארצי) ובו לבקש המרת הדו“ח להתראה. אם בקשת הנהג תענה בחיוב, עליו לצבור חמש שנים נקיות על מנת להיות זכאי להמרה פעם נוספת.